ר"ן על שבת י״ג א

1 מתני' לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וכו' בשביל שתהא מנטפת. ויתקיים הנר שהשמן מטפטף כל שעה לאור הנר וטעמא משום גזרה שמא יסתפק ממנה וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה:

2 ואפילו אותה שפופרת. היא של חרס דמאיסא ליה גזרינן:

3 ואם חברה היוצר מתחלה מותר. דתו ליכא למיחש דמשום איסורא דשבת בדיל מיניה אבל כי לא חברה ואינו כלי אחד לא מתחזי ליה דאיכא משום מכבה:

4 ויתן ראש הפתילה. השני שהוא יוצא דרך הנקב שבנר לשאוב השמן ונמשך דרך הפתילה לראש הדולק:

5 ור' יהודה מתיר. דלא גזר ולא קיימא לן כר' יהודה:

6 גמ' תנא אם חברה. בעל הבית בסיד או בחרסית מותר:

7 כעין יוצר. שחברה שפיר:

8 מתני' המכבה את הנר וכו'. מפני נכרים פירוש מפני פרסיים שהיה להם יום איד שאין מניחין להדליק נר אלא בבית ע"ז:

9 ומפני לסטים. שלא יראו שיש שם שום אדם ויבואו עליו:

10 מפני רוח רעה. הבאה לפניו וכשאינו רואה נוח לו:

11 פטור. כדמפרש בגמ':

12 גמ' סוגיא דשמעתא וכו'. ואם חולה שאין בו סכנה הוא לר' שמעון. דסבירא ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה לא יכבה ואם כבה פטור אבל אסור דהאי כבוי נמי אינו צריך לגופו:

13 ולר' יהודה דס"ל דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. חייב עליה חטאת:

14 מתני' כחס על הנר וכו'. כשהוא חס על הנר ומשום הכי כבה אותו. אי נמי כשהוא חס על השמן או על הפתילה חייב. דסבירא ליה לת"ק דאע"ג דהאי כבוי אינו צריך לגופו חייב עליו וכר' יהודה:

15 ור' יוסי פוטר בכולן. דקסבר ר' יוסי מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה:

16 חוץ מן הפתילה. ומוקי לה בגמרא דף לא: בפתילה שצריך להבהבה שלא הבהבה מבעוד יום דכבוי זה צריך לגופו שיהא הלהב נוח לאחוז בו כשיבא להדליקה והיינו דקתני מפני שהוא עושה פחם שהוא מתכוין ממש לעשותה עכשיו פחם אלמא בכבוי הצריך לגופו מיירי:

17 מתני' על שלש עבירות וכו' בשעת לידתן. בגמ' מפרש טעמא מאי שנא בשעת לידתן:

18 גמ' בחדרי בטנה. מקום הדם:

19 רביעית דם. חיי אדם תלוי' בו:

20 ראשית קראתי אתכם. כדכתיב ראשית תבואתה ירמיה ב:

21 על עסקי ראשית הזהרתי אתכם. חלה כדכתיב ראשית עריסותיכם במדבר טו:

22 הריני נוטל נשמתכם. ותאבד רביעית דמכם ויכבה נרכם ויבטל שם ראשיתכם ונשים נצטוו על כך כדאמרינן בב"ר היא אבדה חלתו של אדם שעל ידה נטרד אדם הראשון שנתרם כחלה וכבתה נרו של עולם ושפכה דמו ועוד שצרכי הבית תלויין בה:

23 נפל תורא לארץ. העומד לשחיטה הכל אומרים חדדו הסכין עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו כך זו הואיל ואיתרע מזלה מזומן פורענותה:

24 מנכין. פוחתין:

25 קטונתי מכל החסדים. הוקטנו ונתמעטו זכיותי בשביל החסדים אשר עשית עמדי:

26 אדם יוצא לשוק. שפגעין מצויין שם ומריבות:

27 דומה כמי שנמסר לסרדיוט וגריע מעולה לגרדום לידון להוליכו לפני שופט: